יש שאלה שמעניינת אותי לאחרונה, אבל אם אתם יודעים את התשובה ואסור לכם להשיב, אז אל תשיבו, אבל אם זה אפשרי, אשמח לדעת דרך התגובות, ובטח גם שאר הקוראים יתעניינו בתשובה: נבחרי ציבור, בייחוד אלו שמגיעים לתפקידי שרים בכירים רלוונטיים ואלו ש"רק" חברים בוועדות העוסקות במידע בטחוני רגיש – ככל שידוע לי הם אינם עוברים תחקיר בטחוני רגיל לצורך קבלת סיווג, כי הם נבחרו על ידי הציבור והגיעו לתפקיד הציבורי שלהם מסיבה זו ומסיבות של הסכמים קואליציוניים ומפלגתיים. כך שנראה שמתקיים מצב של מעין "עקיפה" של תהליך הסיווג בו אנשים אלו מגיעים למידע רגיש "מלמעלה", למרות שלא נעשתה להם בדיקה מקדימה שאישרה להם חשיפה למידע זה.
.
חיפשתי קצת ברשת ולא מצאתי יותר מדי, רק את הכתבה ""להוריד לעמרי סיווג ביטחוני"" שם יש ציטוט של ח"כ יובל שטייניץ, יו"ר ועדת חוץ וביטחון: "לפוליטיקאים אין סיווג ביטחוני", וגם הקטע הבא שנמסר מצה"ל: "מצה"ל נמסר כי "בהתאם לחוק, חברי כנסת אינם עוברים הליך של בדיקה ביטחונית לצורך מילוי תפקידם כחברי כנסת." ואת הדיון הקצר הזה בפורום באתר FXP.
ובנוסף, נניח שיש באמת מצב של התנגשות – פוליטית אדם נבחר לתפקיד/ועדה רגישה אבל אין לו את הסיווג המתאים – מה קורה? יש חוק שיכול לאסור עליו לקבל את התפקיד/חברות בוועדה?
כל הקטע הזה מעניין כי זה קונפליקט מסוים בין התהליך הדמוקרטי לתהליך הביטחוני (לא שחסרים לנו קונפליקטים כאלו…)
.
הרעיון הבסיסי הוא שהמדינה שייכת לאזרחים, ואם הם בחרו מישהו כנראה שהם סומכים עליו.
בדיקה חיצונית נדרשת רק אם המדינה עצמה מכניסה מישהו לתפקיד.
כמו שבעלי חברה יכולים להכניס אנשים לתפקידים בלי לשאול אף אחד, אבל עובד חברה אמור להיות מסוגל להצדיק כל בחירה שהוא עושה בפני הממונים עליו.
אוהד, "כנראה סומכים עליו" זו אמירה מאוד כללית ובינה לבין מתן סיווג גבוה המרחק רב (וזאת יודע כל מי שעבר תהליך סיווג). ככל שידוע לי אזרחי המדינה כקבוצה של מיליונים עדיין לא מסומכת להעניק סיווג בטחוני.
פוליטיקאים הם אנשים שנבחרים בעיקר על בסיס כריזמה והבטחות, כלומר יש להם אישיות משכנעת, שזה מצוין בשבילם (אם כי גורם ללא מעטים דווקא לא להאמין להם…) אבל לא בדיוק מה שנדרש לטובת קבלת סיווג, אולי אפילו להיפך… 😉
כשהמדינה ממנה מישהו לתפקיד, המדינה צריכה לעשות את כל הבדיקות שהוא מתאים לתפקיד (כולל סיווג ביטחוני) כי המדינה צריכה לתת דין וחשבון לאזרחים על המינוי.
כשהאזרחים ממנים מישהו לתפקיד – הוא לא צריך לעבור שום בדיקה נוספת כי העם מינה אותו והעם לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד.
המדינה, ובכלל זה כוחות הביטחון שייכים לעם (זה חלק מהרעיון של דמוקרטיה), לכן הנציגים שהעם בחר לא צריכים לעבור את כל הסיווג הביטחוני (או כל בדיקת התאמה/דרישת קדם אחרת).
לפעמים נוצר מצב שראש הממשלה לא סומך או לא רוצה לשתף מידע עם חלק מהחברים בממשלה שלו, זו אחת הסיבות להקמת "המטבחון".
דרישת סיווג בטחוני מפוליטיקאים יכולה לפגוע קשות בדמוקרטיה (יגרום לפוליטיקאים לחשוב פעמיים לפני שהם יוצאים נגד ראשי השב"כ ומערכת הביטחון, יאפשר לשב"כ "לבחור" שר ביטחון במקרים מסוימים ויפתח פתח לשלטון של השב"כ במדינה)
אני מסכים שסינון מועמדים לפי קריטריונים של מבחני יכולות ואולי גם השכלה (סיווג ביטחוני נועד לבדוק יכולת לשתוק ונאמנות למדינה, בסופו של יום) יכול להיות צעד מבורך, אבל נכון להיום במדינות דמוקרטיות זה לא יקרה ועלול להתפרש לא נכון.
נכון….אבל….. תראו כמה נבחרי ציבור יושבים בכלא, נאשמים בשחיתות ומוקעים ממיאוס. הייתם מפקידים בידי "נבחרים" כגון אלה סודות מדינה.
חומר למחשבה