Web Analytics

מצטער, ספאם זה לא אבטחת מידע.

אני שונא ספאם. לא לקבל. גם זה בעצם, אבל זה לא כזה נורא. קצת מציק, אבל לא נורא.

לנהל, לתחזק. כחלק מהעבודה.
מערכות ה-Mail Gateway, שהתחילו רק מסינון קוד זדוני, לרוב אחראיות כיום גם על מניעת ספאם.
וזו בעצם 99% אחוז מהעבודה שמערכות אלו עושות. מניסיון מספרי בדוק.
כמות הקוד הזדוני שמטופל היא אפסית ביחס לספאם.

ואני אומר, סליחה?! במה בדיוק ספאם קשור לאבטחת מידע? למה אנחנו צריכים להתעסק עם זה?
נכון, בהמשך הספאם הגיע הפישינג, והוא אכן רלוונטי לאבטחת מידע, אבל לא ספאם.

תחשבו על זה אחרת, מהצד של העולם הפיזי: נגיד שקיימת וילה פרטית שבעל הבית מאבטח באמצעות עם מספר מאבטחים מקצועיים, ביניהם יש מאבטח שאחראי על הכניסה הראשית, ולידה יש את תיבת הדואר, והוא פותח את המעטפות ומוודא שאין מעטפת נפץ/רעל וכדומה.
אז עכשיו בעל הבית אומר לו שתפקידו מהיום כולל גם לוודא שלא ייכנסו עלוני פרסום, כי זה מציק לבעל הבית המאוד-עסוק וכי ממילא הוא בודק את הדואר. אבל אם המאבטח טועה וזורק דואר שהוא חשב שהוא עלון פרסומי אבל הוא בעצם דואר שבעל הבית היה צריך – אוי, כמה בעל הבית יכעס שהדואר הזה חסר לו.

כן, רוצים שהמאבטחים יהיו טופ-אוף-דה-שנוץ (סתם ביטוי שהמצאתי), שיהיו מוכנים לטפל בכל הסכנות הגרועות ביותר.
כן, אבל אם הם כבר שם, שיעיפו את המטרדים הקטנטנים. נו, במילא משלמים להם, אז שינקו גם את הדסקטופ.

הבעיה היא שהמפלצת הזו של הספאם הופכת להיות מטרד גם בגלל הגישה של הארגון. מדי פעם אני מקבל מה-Help Desk דרישות חד-משמעיות ובלתי-מתפשרות, המגיעות מעובדים, שהם מקבלים יותר מדי ספאם אל תיבת הדוא"ל הפנימית שלהם.
כאשר אני מתעניין כמה זה "יותר מדי", מתברר שהם מקבלים 6 (שש!) הודעות ספאם בשבוע.
כאשר אני מוכיח להם שבסה"כ השבועי נשלחו אליהם משהו כמו 6,000 הודעות דוא"ל, מהן בערך 240 עברו פנימה והשאר ספאם, זה משתיק אותם למשך חודש, ואז הם שוב חוזרים. וכל זאת כאשר המערכת מוקשחת ברגישות הספאם שלה למקסימום. אני מנסה להסביר להם שאין לי ממש מה לעשות יותר בעניין, אבל הם מתעקשים ואז אני מעביר אותם לבוס שלי, רגע לפני שאני מגיע אליהם. אישית.

לפעמים אני חושב שיש בארגונים גדולים לא מעט אנשים משועממים שכנראה אין להם יותר מדי עבודה ומחפשים להתלונן על כל שטות שנותרה לאחר שנעשה המקסימום בכדי למנוע אותה והם באמת יכולים לחיות איתה.

וכמובן, יש במקביל גם את העובדים ההופכיים. אלו שבגלל שרגישות סינון הספאם נמצאת במקסימום, מתלוננים שנחסמות להם הודעות דוא"ל לגיטימיות… והם, מן הסתם בעל הצדקה יותר גבוהה לכעוס לעומת קודמיהם.

ואני באמצע!!!
אולי אני אפגיש בין שתי קהילות עובדים אלו, שהם יחליטו, יחדיו, על רמת רגישות הסינון של הספאם…

אז כמו שאמרתי, אני שונא לנהל ספאם. זה לא ממש התפקיד שלי, זה ממש לא אבטחת מידע, ועובדים יקרים – תשלימו עם הצרות הקטנות של החיים.
תאמינו לי, יש צרות יותר גדולות (ואתם תכירו אותן אם תמשיכו להתלונן שנכנס לכם ספאם… (-: ).

.

מצד שני יש אנשים שנענו לספאם והרוויחו בגדול…

Join the Conversation

1 Comment

  1. בהחלט מסכים!
    לא אשכח את הטלפונים הבהולים שהייתי מקבל ממנהלי הישיר (השם שמור במערכת) – בקול סדוק ומאוכזב היה מודיע לי על כך שמנהלו הישיר קיבל ספאם לתיבה!!!!
    אין לתאר את רמת החלחלה שהייתה עוברת בי נוכח רמת החשיבות שניתנה למשימה הלאומית להצלת תיבת הדואר.
    יתרה מכך מנהלי היה מנסה ליצור רושם של כישלון אישי שלי נוכח המחדל.
    אז חברים יקרים: תרגעו זה כולה ספאם, ואני טוען שיש יחס הפוך בין מידת העשייה לבין היחס לספאם בתיבת הדואר.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *