לגור איתו – גרסת "ביטוח ישיר"

(הכותרת היא כמובן פרה מפריזה על השיר "לגור איתו" ששרה ריקי גל בסרט "דיזנגוף 99")

במסגרת רפורמה כלשהי בתחום ביטוחי המקיף לרכבים, כך נאמר לי על ידי חברת ביטוח ישיר, בה אנו מבוטחים בביטוח מקיף לרכב – יש צורך למלא את הטופס המצורף, ובו בת זוגי שתחיה נדרשת להצהיר בעיקר על כך שלא היה על שמה ביטוח מקיף בחברת ביטוח אחרת בשלוש השנים האחרונות, וזאת לאחר שהעברנו לביטוח ישיר את דו"ח התביעות/היעדר תביעות של הביטוחים בשלוש השנים הקודמות של הרכב (ביטוחים שהיו על שמי).
לשאלתי מדוע יש צורך בטופס זה (אחרת מחייבים את הלקוח במעל 1,000 ש"ח!) נאמר לי שהם רוצים לוודא שלא היה מצב שבו הרכב בוטח במקביל על שמה ובהתאמה היו גם תביעות ששולמו על ביטוחים אלו – וכך יהיה להם מידע חלקי/חסר על נהגת מסוכנת (שיכולה לסכן את הרווחים שלהם (פרשנות שלי…)).

א. מהצד של מניעת הונאות – מדוע שלא יחליטו המפקח על הביטוח במשרד האוצר וחברות הביטוח שכל הדו"חות על תביעות/היעדר תביעות יהיו תמיד ורק על בסיס מספר הרכב, בין אם היו לרכב ביטוחים על שם אדם אחד או יותר ובכך תמיד כל מבטחת חדשה תקבל את כל המידע על הרכב שהוא האובייקט החשוב, כולל על כל האנשים שהיו קשורים לרכב הזה.

ב. בכדי לחסוך לעצמכם צרות כאלו – תמיד תבקשו מחברות הביטוח לעשות את הביטוח על שם (ות.ז. כמובן) כל הנהגים הרלוונטיים ברכב וכך בכל דו"ח תביעות/היעדר תביעות יופיע (אני מקווה) גם מספר הרכב וגם כל האנשים הרלוונטיים לרכב ובכך אולי ניתן יהיה להימנע מטופס הצהרה זה.

ג. וכעת אנו מגיעים לחלק החשוב והנעים בטופס. בת זוגי נדרשת להצהיר בטופס לא רק שנהגה ברכב של בן זוגה לפחות שלוש פעמים בשבוע – אלא גם שבמקביל, בתקופה שבה נהגה ברכב המשותף –
התגוררנו ביחד
…!!!
(ראו בתוך המסגרת האדומה שהוספתי בסריקת הטופס המצורפת. הקליקו על התמונה להגדלה)
שאלתי על כך את המוקדנית של ביטוח ישיר, מה המידע הזה תורם להם לטובת ההחלטה האם לבטח אותנו או לא, מה עלויות הביטוח הכדאיות להם במקרה שלנו וכדומה?
היא לא כל-כך ידעה לענות לי ואמרה שכך החליטו בחברה לכתוב בטופס (מן הסתם עו"ד יצירתי כלשהו, אני משער).
אין ספק שזה עניין לעיונה של הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, אשר מטפלת בנושאי פרטיות בישראל.

ואני אומר – למה לעצור כאן? יש עוד הרבה שאלות ביטוחיות שכדאי להעלות בכדי להבטיח את הביטוח:
– האם אתם נשואים או חיים בחטא (בתקופה שבה נהגת ברכב)?
– נשואים (בתקופה וגו')? אם כן, איך את מסתדרת עם אמא שלו?
– האם אתם עדיין אוהבים אחד את השני?
– האם קיימתם יחסי מין ברכב?
– האם יחסי המין, במידה וקוימו ברכב, בוצעו כאשר הרכב היה בנסיעה או בחניה?
– בשבת/מועדי וחגי ישראל/חג לאומי או ביום חול?
– במושב הקדמי או האחורי?
– תנוחות?
– נהניתם?
– האם נולדו ילדים כתוצאה מפעילות זו? אם כן, אז יש לנו ביטוח נהדר לילדים…

.

.

גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...

נער טוען לפריצת כרטיס התחבורה הציבורית "רב-קו"

נער בן 17, יוסי דהן, העוסק בפיתוח יישומים ל-iPhone, iPad ולטוויטר, במסגרת חברת Appmobil, טוען שהצליח לפרוץ את כרטיס הנסיעות החדש של (חלק) מהתחבורה הציבורית בישראל, רב-קו, (המבוסס על תקן Calypso).
טענה זו מובאת בכתבה באתר TheMarker, שכוללת בעיקר ציטוטים של הבחור ושל תגובת משרד התחבורה. נראה שלא נעשה ניסיון אמיתי על ידי העיתון לבדוק ולאמת בפועל את דברי הבחור ואת תגובת משרד התחבורה. העיקר, כרגיל, שיש כתבה מהירה ורעש ציבורי. נסתפק בזאת.

כמה הערות שלי, לאחר שבטובכם כמובן תקראו את הקישורים של הרב-קו ושל הכתבה:
– רשום לגבי הכרטיס: "רק הכרטיס בעל הפרטים מאפשר טעינה של חופשי חודשי, קבלת הנחות גמלאים, ילדים, נכים וביטוח המאפשר החזר כספי במקרה בו הכרטיס נהרס או אבד. כרטיס אנונימי ניתן תמורת תשלום של 10 ש"ח." אני עוד יכול להבין את מניעת ההנחות וההטבות, למניעת התחזות ואובדן הכנסות, אבל למה כרטיס אנונימי (שזה בדיוק מה שהיה עם כרטיסי הנייר) צריך לעלות 10 ש"ח?! הרי רק על נפח המידע שנחסך מהאחסון הדיגיטלי במסדי הנתונים של חברות התחבורה השונות היה צריך לסבסד את הכרטיסים האלו.
מצד שני, אנונימיות מפריעה למאמצי השיווק…

– מר דהן טוען "הצלחתי לנתח את כל המידע שיש בכרטיס הרב-קו, ואפילו להחליפו במידע קיים. עם עוד מעט עבודה אוכל בלי בעיה לטעון את הכרטיס בכמה נסיעות שאני רוצה, ואפילו לשנות פרטים". רגע, אני ממש לא מומחה לכרטיסים חכמים, ואולי מי מקהל הקוראים יוכל להאיר את עיניי ועיניי שאר הקוראים, אבל אם הוא הצליח להחליף במידע קיים את כל המידע שיש בכרטיס, לדבריו, אז למה הוא צריך "עוד מעט עבודה" בכדי לטעון את הכרטיס בכמה נסיעות שהוא רוצה ואפילו לשנות פרטים? הוא לא כבר עשה את זה?…

– מצוטט ש"דהן מציין כי מטרתו בפריצה היתה להוכיח באיזו קלות ניתן לפרוץ למאגרי מידע, ובעיקר למאגר הביומטרי." הא?! מה קשר מחט לתחת? איך הוא הגיע מכרטיס בודד אל פריצת מאגר נתונים?!

– בהמשך הכתבה מר דהן ממשיך להתרחב ולהתלהב עד מאוד על האפשרויות הנרחבות של מעקב אלקטרוני אחר נוסעי התחבורה הציבורית. נראה לי שהוא נסחף מעט והמעקב הזה, אני משער, יכול להיות גם בחלקו על בסיס הכרטיס האנונימי כי אני משער שגם לכרטיס זה יש מספר סידורי שהשימוש בו נרשם ומעקב פיזי קצר אחר אדם יכול להצליב בין הכרטיס האנונימי לבין אדם מסוים.

– תגובת דובר דן כמובן מוציאה במידה מסוימת את העוקץ מהכתבה.

– בדיוק חזרתי לפני מספר שבועות מפריז, שם עשיתי שימוש בכרטיס דומה לטובת מנוי שבועי למטרו, אבל נראה שהכרטיס שלהם שונה כי אין לו פס מגנטי (אבל יש כמובן שבב). כמו כן הטעינה, ככל שאני ראיתי, *כן* מחייבת מגע עם מערכת הטעינה (אם כי זה כמובן לא אומר שהטעינה היא לא אלחוטית).
מכיוון שמדובר בסה"כ בתקנים שנעשה בהם שימוש נרחב במדינות רבות ולאורך שנים ומדובר בייצור הכרטיסים על ידי חברה ידועה בתחום (ASK), הרי שייתכן שמר דהן הצליח למעשה לפרוץ לחלק ממערכת ההסעות הציבורית בצרפת (אבל לא רק כרטיסים, כן? גם מאגרי מידע!) ובכך למוטט את הסיכוי של חברות תחבורה ציבורית שם להרוויח כסף. אוּ – לָה – לָה…
אתם, כמובן, כמו מר דהן, מוזמנים לבדוק או להפריך את טענותיו. ממילא הוא אמר שנדרשת "רק עוד מעט עבודה", מה זה קצת עבודה לעומת נסיעה חינם בתחבורה ציבורית?

.

גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...

אין הגנה מפני טמטום

תקראו את המקרה הזה של גברת טרה פיצ'גרלד (Tara Fitzgerald) (בעברית, באגלית כולל כתבת וידיאו). מדהים, לא?

יש למקרה הזה כמה פנים:

– רבים מן הסתם יראו בו חיזוק לטענות כנגד מיקור חוץ, אבל לדעתי זה היה יכול לקרות גם אם זה היה עובד ישיר של היצרן. נכון שהסיכוי היה נמוך יותר, אבל עדיין קיים.
– אחרים, מן הסתם מארה"ב, יכניסו לנושא נימה גזעית בתוספת לאנטי-מיקור-חוץ, מסוג של "תראו מה קורה כאשר לוקחים עבודה מאמריקאים ומעבירים אותה למדינת עולם שלישי".
כאילו שארה"ב היא מדינה של מלאכים ושם זה לא היה יכול לקרות. פחחח.
– אנשים, בייחוד עם אוריינות מחשובית נמוכה, לא מבינים את המשמעויות וההשלכות האפשריות של מה שהם עושים. את שילוב המרחק-זמן האפסי שבו אפשר להגיע מ-"פרטי" ל-"גלובלי". וזה כמובן מאוד עצוב במקרים מסוימים.
– לזכותה של גב' פיצ'גרלד נאמר שהיה לה האומץ (או שוב הטמטום?) כבר לעשות מזה סיפור חדשותי, שמן הסתם "העניק" לה ולמקרה פרסום עולמי. אם כמה אנשים ילמדו מכך לקח ובכך יימנעו משטויות – כבר הרווחנו.
– לדעתי צריך לשקול להקים בכל מדינה מנגנון של מעין "משמר אזרחי" דיגיטלי (כי ממילא למשטרה משאבים מוגבלים והיא מטפלת רק במקרים חמורים (או כאלו שיש להם פוטנציאל תקשורתי…), משא"ז אליו אנשים יוכלו לפנות במקרים כאלו ופחות חמורים כמובן, ושם יהיו מתנדבים בעלי ידע, אכפתיות ודיסקרטיות – שיעזרו לאנשים שזקוקים לעזרה ממוחשבת ולא יודעים מה לעשות ולמי לפנות.
– אין הגנה מפני טמטום.

ובכדי שנסיים עם חיוך, מצורף שיר רלוונטי למקרה שלנו – It's a small world של דיסני:

it's a world of laughter, a world or tears
its a world of hopes, its a world of fear
theres so much that we share
that its time we're aware
its a small world after all

CHORUS:
its a small world after all
its a small world after all
its a small world after all
its a small, small world

There is just one moon and one golden sun
And a smile means friendship to everyone.
Though the mountains divide
And the oceans are wide
It's a small small world

(chorus)

וכמובן השיר עצמו, בבקשה:


.

גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...

גוגל – חודרנית יותר מאי-פעם…

הנה משהו משעשע שקיבלתי במייל, כמה גוגל יודעת עלינו (יותר מדי) ולאן זה יכול להוביל אותנו…
משפט הסיום של הסרטון מסכם את המצב היטב.
(המקור: !SuperNews)


גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...