Web Analytics

יש סיכון בלפרוץ למידע של אנשים מפורסמים…

ג'סטין ביבר (Justin Bieber) הוא זמר נעורים בן 16, שזוכה לפופולריות גבוהה בקרב הדור הצעיר.
לאחרונה פרץ לחשבון הטוויטר של חבר של מר ביבר הצעיר נער בשם Kevin Kristopik שמצא כך את הטלפון של הכוכב הצעיר ואפילו התגאה פומבית (בטוויטר שלו, כמובן) בכך שביצע את הפריצה והשיג את המספר של האליל. לא ברור מה הוא עשה עם המספר הזה.

בכל מקרה, ביבר ידידנו לא פראייר ומבין היטב את כוחו ברשת (יש לו 4.6 מיליון עוקבים בטוויטר). הנקמה הגיע בדמות הודעת טוויטר קצרה (וזמנית, היא כבר נמחקה) הקוראת לעוקבים להתקשר אליו למספר טלפון סלולרי או לשלוח אליו SMS. הטלפון היה כמובן של ההאקר… מה שכמובן גרם להאקר להטרדה סלולרית המונית שאילצה אותו להחליף מספר (מסכן מי שיקבל את המספר הזה מחברת הטלפונים…).

ואני אומר – כבוד מר ביבר הצעיר! בהחלט מנה אחת אפיים.

.

אינטל רוכשת את מקאפי!

בחייאת, כתוב באינטרנט, שחור על גבי דיגיטל, Intel רוכשת את McAfee ב-7.68 מיליארד דולר.

עיקר המידע לגבי הסיבות לרכישה מופיע בהודעה לעיתונות באתר אינטל (יש שם גם וידיאו של הדמויות המובילות משני צידי החתונה, המסבירות את הצעד). מקאפי תישאר יחידה עצמאית שתנוהל על ידי קבוצת השירותים והתוכנה של אינטל.

וואו, זו רכישה משמעותית, אפילו הייתי אומר היסטורית, בדברי ימי אבטחת המידע. ענקית חומרה כמו אינטל רוכשת חברת אבטחה מהמובילות בשוק, אבל כזו שפועלת בעיקר ברמת התוכנה ופחות ברמת החומרה.
אם אני מנסה להבין את העסקה מהצד של אינטל, בייחוד מהטיעונים שלהם בהודעה לעיתונות הנ"ל – הם אומרים ככה (פרשנות שלי): העולם הולך לכיוון שבו כמעט כל חומרה, נייחת או ניידת, ביתית או עסקית, תהיה בעלת מאפייני תקשורת ותתחבר לאינטרנט. אנחנו, כחברה ששמה דגש על חומרה (בייחוד מעבדים) והרבה פחות על תוכנה, רוצים להגביר את אמון הצרכנים במוצרים שלנו (ובמוצרים שמתבססים על המוצרים שלנו) ולכן אנו רוצים להתחיל ולהחיל את נושא אבטחת המידע כבר ברמת החומרה, יותר "מלמטה" בכדי להשיג אבטחת מידע טובה וחזקה יותר.

השאלה היא כמובן מה יעלה בעתיד צד התוכנה של מוצרי מקאפי. לאינטל יש היסטוריה גרועה בצד התוכנה, כל עוד זו אינה מיועדת לשרת את מוצרי החומרה של החברה. היסטוריה גרועה לא בהכרח ברמת המוצרים (גם זה לפעמים…) אלא ברמת תשומת הלב והמשאבים שהחברה נתנה לצד הזה של העסקים. זה לא באמת עניין אותה.

מבחינת שוק אבטחת המידע זו לדעתי קודם כל רכישה שמביעה אמון בתעשיית אבטחת המידע ורואה בשוק צורך אמיתי במוצרי אבטחת מידע, בהווה ובעתיד הנראה לעין, וזה טוב, כי אנשים יגידו לעצמם שאם אינטל מוכנה להוציא סכום כזה נכבד על חברת אבטחת מידע, אז כנראה שיש בזה משהו…
מבחינת סימנטק, המתחרה הראשית של מקאפי, יש כאן סיכוי וסיכון. סיכוי במקרה והמיזוג לא יצליח או שהדגש יעבור לחומרה וצד התוכנה אצל מקאפי יתנוון וישאיר להם ולאחרים את השוק. סיכון אם המיזוג יצליח ואינטל תהיה מספיק חכמה להשקיע מהמשאבים שלה גם בצד התוכנה ואז לצד מקאפי יעמוד גוף עסקי חזק, עשיר ומקושר – שיעניק לה זינוק עסקי משמעותי קדימה.

.

נער טוען לפריצת כרטיס התחבורה הציבורית "רב-קו"

נער בן 17, יוסי דהן, העוסק בפיתוח יישומים ל-iPhone, iPad ולטוויטר, במסגרת חברת Appmobil, טוען שהצליח לפרוץ את כרטיס הנסיעות החדש של (חלק) מהתחבורה הציבורית בישראל, רב-קו, (המבוסס על תקן Calypso).
טענה זו מובאת בכתבה באתר TheMarker, שכוללת בעיקר ציטוטים של הבחור ושל תגובת משרד התחבורה. נראה שלא נעשה ניסיון אמיתי על ידי העיתון לבדוק ולאמת בפועל את דברי הבחור ואת תגובת משרד התחבורה. העיקר, כרגיל, שיש כתבה מהירה ורעש ציבורי. נסתפק בזאת.

כמה הערות שלי, לאחר שבטובכם כמובן תקראו את הקישורים של הרב-קו ושל הכתבה:
– רשום לגבי הכרטיס: "רק הכרטיס בעל הפרטים מאפשר טעינה של חופשי חודשי, קבלת הנחות גמלאים, ילדים, נכים וביטוח המאפשר החזר כספי במקרה בו הכרטיס נהרס או אבד. כרטיס אנונימי ניתן תמורת תשלום של 10 ש"ח." אני עוד יכול להבין את מניעת ההנחות וההטבות, למניעת התחזות ואובדן הכנסות, אבל למה כרטיס אנונימי (שזה בדיוק מה שהיה עם כרטיסי הנייר) צריך לעלות 10 ש"ח?! הרי רק על נפח המידע שנחסך מהאחסון הדיגיטלי במסדי הנתונים של חברות התחבורה השונות היה צריך לסבסד את הכרטיסים האלו.
מצד שני, אנונימיות מפריעה למאמצי השיווק…

– מר דהן טוען "הצלחתי לנתח את כל המידע שיש בכרטיס הרב-קו, ואפילו להחליפו במידע קיים. עם עוד מעט עבודה אוכל בלי בעיה לטעון את הכרטיס בכמה נסיעות שאני רוצה, ואפילו לשנות פרטים". רגע, אני ממש לא מומחה לכרטיסים חכמים, ואולי מי מקהל הקוראים יוכל להאיר את עיניי ועיניי שאר הקוראים, אבל אם הוא הצליח להחליף במידע קיים את כל המידע שיש בכרטיס, לדבריו, אז למה הוא צריך "עוד מעט עבודה" בכדי לטעון את הכרטיס בכמה נסיעות שהוא רוצה ואפילו לשנות פרטים? הוא לא כבר עשה את זה?…

– מצוטט ש"דהן מציין כי מטרתו בפריצה היתה להוכיח באיזו קלות ניתן לפרוץ למאגרי מידע, ובעיקר למאגר הביומטרי." הא?! מה קשר מחט לתחת? איך הוא הגיע מכרטיס בודד אל פריצת מאגר נתונים?!

– בהמשך הכתבה מר דהן ממשיך להתרחב ולהתלהב עד מאוד על האפשרויות הנרחבות של מעקב אלקטרוני אחר נוסעי התחבורה הציבורית. נראה לי שהוא נסחף מעט והמעקב הזה, אני משער, יכול להיות גם בחלקו על בסיס הכרטיס האנונימי כי אני משער שגם לכרטיס זה יש מספר סידורי שהשימוש בו נרשם ומעקב פיזי קצר אחר אדם יכול להצליב בין הכרטיס האנונימי לבין אדם מסוים.

– תגובת דובר דן כמובן מוציאה במידה מסוימת את העוקץ מהכתבה.

– בדיוק חזרתי לפני מספר שבועות מפריז, שם עשיתי שימוש בכרטיס דומה לטובת מנוי שבועי למטרו, אבל נראה שהכרטיס שלהם שונה כי אין לו פס מגנטי (אבל יש כמובן שבב). כמו כן הטעינה, ככל שאני ראיתי, *כן* מחייבת מגע עם מערכת הטעינה (אם כי זה כמובן לא אומר שהטעינה היא לא אלחוטית).
מכיוון שמדובר בסה"כ בתקנים שנעשה בהם שימוש נרחב במדינות רבות ולאורך שנים ומדובר בייצור הכרטיסים על ידי חברה ידועה בתחום (ASK), הרי שייתכן שמר דהן הצליח למעשה לפרוץ לחלק ממערכת ההסעות הציבורית בצרפת (אבל לא רק כרטיסים, כן? גם מאגרי מידע!) ובכך למוטט את הסיכוי של חברות תחבורה ציבורית שם להרוויח כסף. אוּ – לָה – לָה…
אתם, כמובן, כמו מר דהן, מוזמנים לבדוק או להפריך את טענותיו. ממילא הוא אמר שנדרשת "רק עוד מעט עבודה", מה זה קצת עבודה לעומת נסיעה חינם בתחבורה ציבורית?

.